הלקוח שצריך מתורגמן, והשאלות שאף אחד לא שואל בזמן
משרד מגלה שלקוח אינו יכול לנהל פגישה בשפה המקומית כשהפגישה מתחילה. המתורגמן מאורגן אז בחיפזון, בידי מי שכבר עשה זאת וזוכר בערך איך, או שבן משפחה מתרגם והמשרד מקבל בשקט סיכון שלא היה מקבל אילו היה כתוב. כל זה נמנע בשאלה מוקדמת, ולשאול מוקדם זה דבר שעוזר עושה היטב.
לשאול בחילופי הדברים הראשונים, לא בפגישה הראשונה
שאלה אחת, שנשאלת כשהפנייה מגיעה, בשפה שבה הפנייה הגיעה: האם נוח ללקוח לנהל את העניין בשפה הזאת או שיעדיף מתורגמן. נשאלת אז, יש זמן. נשאלת בפגישה, יש פגישה נדחית. העוזר נמצא בעמדה טובה במיוחד לשאול, כי הוא כבר זיהה את השפה שבה האדם בחר לכתוב.
לכתוב בשפה אינו כמו לנהל בה עניין
אדם יכול לכתוב פנייה ברורה בשפה שנייה ועדיין לא לעקוב אחרי שיחה על תקופות התיישנות ולא לקרוא תצהיר. להתייחס לשפת הפנייה כהוכחה לשליטה היא הטעות שמייצרת לקוח שהנהן לאורך פגישה וחתם על משהו שלא הבין. את השאלה צריך לשאול, לא להסיק.
קרוב משפחה אינו מתורגמן, והסיבות מעשיות
בני משפחה מסכמים, מרככים, משמיטים את החלק המביך, ולפעמים יש להם עניין בתוצאה. בעניין משפטי כל אחד מאלה הוא בעיה, ובענייני משפחה האחרון הוא בעיה חמורה. כדאי שהמשרד יקבע את עמדתו לפני שלקוח יציע, ושהעוזר יציג את העמדה במפורש ולא ישאיר אותה לחדר.
אמרו מי משלם, כי זו השאלה שלא נאמרת
לקוחות אינם שואלים אם תרגום עולה להם כסף; הם נמנעים מלהזכיר שהם זקוקים לו. להציג את עמדת המשרד באותה נשימה עם ההצעה מסיר את הסיבה להסתיר את הצורך, ועלות מתורגמן אחד כמעט תמיד נמוכה מעלות תיק שנוהל על אי-הבנה.
שאלות נפוצות
האם עוזר AI יכול לשמש מתורגמן?
מתי משרד צריך לשאול על צורכי שפה?
האם מספיק שהלקוח כתב אלינו בשפה שלנו?
האם בן משפחה יכול לתרגם?
אילו שפות העוזר עצמו מטפל בהן?
דברו איתנו
השאירו פרטים ונחזור אליכם. אין צורך בשיחת מכירות כדי לקבל תשובה.