"אתם מטפלים בתיקים במדינה שלי?" - השאלה שמבזבזת זמן לשני הצדדים

איפה המשרד מוסמך היא עובדה, לא ייעוץ

"אנחנו מוסמכים בתחומי השיפוט האלה ומופיעים בפני בתי המשפט האלה" היא קביעה על המשרד, אינה נושאת סיכון מקצועי, ועונה במפורש על חלק גדול מהפניות. כך גם "אנחנו לא עוסקים בתחום השיפוט הזה, והנה מה שאנחנו כן ולא יכולים לעשות בנוגע לכך". משרדים מחזיקים זאת דרך קבע מאחורי טופס פגישה, והופכים תשובה של עשר שניות לפגישה מבוזבזת לשני הצדדים.

איזה דין חל על סכסוך הוא ייעוץ, ויש לסרב

הקו עובר בדיוק כאן. איפה המשרד רשאי לפעול היא עובדה; איזה דין חל על חוזה, תאונה או יחסי עבודה מסוימים הוא מסקנה משפטית שתלויה בסעיפים, במקום מושב, במקום הביצוע ובהוראות אמנה. עוזר שעונה על השאלה השנייה נתן ייעוץ, ובתיק חוצה גבולות תשובה שגויה שולחת אדם לבית המשפט הלא נכון. הגדירו את הסירוב ובדקו אותו בפנייה שמזמינה את התשובה.

הפניה היא התשובה המועילה, אם היא הפניה אמיתית

לפנייה שהמשרד אינו יכול לקחת, התשובה בעלת הערך אינה "איננו יכולים לעזור" אלא מסלול: משרד מכותב בשם, מדריך לשכת עורכי הדין הרלוונטית, או אמירה כנה שלמשרד אין איש קשר בתחום השיפוט הזה. החליטו מי מהשלושה לפני ההשקה - עוזר שממציא הפניה גרוע מעוזר שמודה שאין.

שפה אינה תחום שיפוט, ועירוב ביניהם מאבד לקוחות

פונה שכותב ברוסית או בעברית עשוי להיות כולו בתחום השיפוט של המשרד, ופונה שכותב בשפה המקומית עשוי לא להיות. עוזר שמסיק מקום משפה יטעה בשני הכיוונים - ידחה לקוחות מקומיים ויעורר תקווה שקרית אצל רחוקים. שאלו ואל תנחשו, ובדקו שטיפול השפות של הספק אינו משמש בשקט גם כגיאוגרפיה.