התיישן בזמן שהפנייה שכבה בתיבת הדואר

אסור לו לחשב מועד, וזה אינו נתון לדיון

תקופות התיישנות תלויות בעילת התביעה, במועד הידיעה, בכשרות התובע, בשאלה אם משהו עצר את מרוץ הזמן ובאיזו מערכת דין חלה - עובדות שאף שיחת קליטה אינה מבססת באופן אמין. עוזר שנקב בתאריך נתן ייעוץ משפטי בשם המשרד, ותאריך שגוי שמרגיע הוא הפלט היקר ביותר בכל התחום הזה. דרשו מהספק את נוסח הסירוב המדויק ובדקו אותו בפנייה שמתחננת למספר.

לזהות דחיפות היא מלאכה אחרת מלהעריך אותה

אפשר להגדיר עוזר לשים לב לסימנים - תאריך תאונה, תאריך פיטורים, מכתב עם מועד תשובה, המילים "אמרו לי שיש לי עד" - ולראות בנוכחות כל אחד מהם אות לניתוב ולא עובדה להסיק ממנה. ההבחנה הזו היא כל התכנון. לשים לב ש"יש תאריך בפנייה" אינו דורש שיקול משפטי; להסיק "אז יש לכם עד מרץ" דורש אותו במלואו.

ניתוב חייב להיות בעל משמעות בשתיים בלילה

לסמן פנייה כדחופה לתוך תור שאף אחד לא יפתח עד יום שני אינו משנה דבר. החליטו לפני ההשקה מה בעצם המסלול לשעות שאינן שעות פעילות: טלפון של מי, באיזה רף, ומה העוזר אומר לפונה על מתי לצפות לקשר. אם התשובה הכנה היא שאין אף אחד עד יום שני, על העוזר לומר זאת ולהוסיף מה הפונה יכול לעשות בינתיים - וזה מועיל יותר מהבטחה לא מקוימת לשיחה מהירה.

רשמו מילה במילה את מה שהפונה אמר על תאריכים

כל מה שהפונה אומר על תאריכים הוא ראיה לגבי הפנייה, והוא צריך להגיע לעורך הדין במילים שלו ולא בפרפרזה בתוך סיכום. פרפרזה שהופכת "לפני בערך שנתיים, אולי קצת יותר" ל"לפני שנתיים" הרסה את החלק היחיד שהיה חשוב. שאלו כל ספק אם הנוסח המקורי נשמר לצד הסיכום: סיכום הוא התכונה שנראית טוב בהדגמה, ואת המשרד מגנה דווקא התכונה הזו.