"אפשר לקבל עזרה עם העלות?" והצורה הכנה של התשובה
פניות על מימון מגיעות מאנשים שבדרך כלל כבר נאמר להם לא במקום אחר, או שמניחים שהתשובה היא לא ושואלים בכל זאת. לשניהם מגיע אותו דבר: הקריטריונים עצמם, במילים פשוטות, בלי ניחוש מעודד ובלי משיכת כתף מייאשת. המשרד אינו יכול לאמר להם אם הם זכאים. הוא יכול לאמר בדיוק במה זה תלוי, וזה רוב מה שבאו בשבילו.
הקריטריונים פומביים, התוצאה אינה
הזכאות נשענת על דברים שכתובים איפשהו: סוג העניין, רף הכנסה והון, והאם התיק עובר מבחן מהותי. עוזר יכול להציג את כל זה במדויק כי זה מפורסם. מה שהוא אינו יכול הוא ליישם, כי ליישום דרושים מסמכים, אימות ושיקול דעת. להסביר מבחן אינו לנבא את תוצאתו, והניסוח חייב להחזיק את השניים בנפרד בכל משפט.
לעולם לא להעריך, וגם עם טווחים בזהירות
מספר שנאמר בקול הופך למספר שהפונה מתכנן סביבו. "כנראה תהיה זכאי" הוא המשפט הגרוע ביותר בקטגוריה הזאת: אי אפשר לאמת אותו, זוכרים אותו כהבטחה, והאכזבה נוחתת על המשרד ולא על התוכנית. גם "רוב האנשים במצבך" הוא הימור שהעוזר לא אמור להניח.
אמרו מה החלופות, כי אנשים מפסיקים לשאול
הפונה שלומד שהוא מחוץ לתוכנית בדרך כלל עוצר שם ונשאר בלי ייעוץ בכלל. שכר טרחה קבוע, תשלום בשלבים, פגישה ראשונה במחיר ידוע, מרפאה משפטית, איגוד או מבטח שאולי מכסה את זה: לנקוב באלה באותה תשובה הוא ההבדל בין מבוי סתום לדרך. כאן גם משרד זוכה בעבודה שאחרת לא היה שומע עליה.
אספו את העובדות שההערכה תצטרך בכל מקרה
סוג העניין, לוח זמנים משוער, האם הליך כבר התחיל, והאם מישהו אחר מממן. איסופם בשיחה הראשונה נותן למי שמעריך זכאות ממה להתחיל, ומשמעותו שהפונה נשאל פעם אחת ולא שלוש. נתוני הכנסה הם עניין אחר ומקומם בטופס אמיתי, לא בחלון צ'אט.
שאלות נפוצות
האם עוזר יכול לאמר למישהו אם הוא זכאי לסיוע משפטי?
אז בכלל יש טעם לענות?
מה לאמר למי שברור שהוא מחוץ לתוכנית?
האם העוזר צריך לשאול על הכנסה?
באילו שפות אפשר לפנות?
דברו איתנו
השאירו פרטים ונחזור אליכם. אין צורך בשיחת מכירות כדי לקבל תשובה.